המייסד של קראטה-דו שיטוריו, קנווה מבוני, נולד ב 14 בנובמבר 1889, בעיר שורי באוקינוואה יפן. הוא היה צאצא דור 17 של אחד מהלוחמים האמיצים של ממלכת "ריוקיו" Kenio Oshiro. מבוני עצמו היה ילד חלש פיזית, אך למרות זאת, קרוביו נהגו לספר לו סיפורים על אבות אבותיו המפורסמים והוא חלם על התחזקותו הפיזית. בגיל 13, התקבל מבוני לבית הספר לקראטה המפורסם של המאסטר אנקו ייטוסו Anko Itosu, אשר חי בעיר שורי. מבוני התאמן מידי יום, גם בזמן סופות טייפון, וכעבור שבע שנים הוא למד את אומנות "יד שורי" (זרם הקראטה שתורגל בעיר שורי).

 כאשר מבוני היה בן 20, הוא התחיל ללמוד את אומנות "יד נאהה" (זרם הקראטה שתורגל בעיר נאהה) אצל המאסטר קנריו היגואנה Kanryo Higaonna. מאוחר יותר שני זרמים אלו של קראטה אוקינאווה יצרו את הבסיס לשיטת שיטווריו שיצר מבוני.

לאחר שסיים את לימודיו ושוחרר משירות צבאי עבד מבוני במשטרה במשך 10 שנים. עבודתו דרשה ממנו להגיע למקומות שונים במדינה מה שנתן לו את ההזדמנות ללמוד זרמים שונים של קראטה אצל מורים מקומיים פחות מוכרים. הוא למד גם את האומנות העתיקה של Ryokan Budo.

תחילת המאה ה 20 היתה תקופה של התפשטות רחבה של הקראטה. ב 1910 הקראטה נחשב כמקצוע נפרד בתוכנית הלימודים בביה"ס, ולמעשה קיבל בכך הכרה רשמית ממוסדות המדינה. אך לימוד הקראטה היה ללא שיטתיות ומטודיקה של לימוד. רוב המאסטרים נתנו יותר תשומת לב לפיתוח היכולת הפיזית של הגוף, כף יד, מרפקים ואצבעות, השתמשו הרבה במאקיווארה ושקי חול ולא היה לבוש קראטה רשמי כפי שנהוג היום. 

באותם שנים התחיל מבוני ללמד קראטה. בעזרת מוריו, הקים מבוני בי"ס ללימוד אומנות הקראטה אותה לימד. ב 13.2.1918 נולד בנו הבכור Kenei. באותה שנה התחיל מבוני לפרסם את שיטת הקראטה יחד עם עזרתם של מורים ידועים נוספים. הוא אירגן מפגש בביתו בה נכחו Gichin Funakoshi, Choju Oshiro, Choshin Chibana, nbun Tokuda, Shimpan Shiroma, Seicho Tokuumura Hoko Ishikawa. בנוסף בשנת 1918 היה למבוני הכבוד להדגים קראטה בבי"ס באוקינאווה בנוכחותם של הנסיכים Kuni ו Kacho.

בשנת 1924, היה מבוני המורה לקראטה בשני בתי הספר, והיה לו הכבוד להדגים את האומנות בפני הנסיך Titibu.

ב 1925 מבוני, יחד עם מורים אחרים הקימו את "מועדון הקראטה האוקינאווי", אשר הגשים את חלומו הישן לבסס מועדון אימונים קבוע. הרבה מנהגי קראטה מפורסמים הגיעו להתאמן במועדון האימונים שהיה הראשון למעשה שהוקם. מבוני ומיאגי מונו למורים הקבועים של המועדון.

באותה עת, המורים הדגישו את האימון הפיזי ותרגול הקרבות. מספרים שכאשר שאל תלמיד את המורה לגבי משהו נתן לו המורה הזדמנות לתקוף אותו וענה תוך הדגמה של מספר טכניקות הגנה. האימון היה למעשה תרגול חוזר של אותם טכניקות. לכל המורים היו שיטות שונות אבל שיטת הלימוד היתה דומה – תרגול מעשי.